עיקרי התפיסה החינוכית

יכולת הלמידה האמיתית, האותנטית והמשמעותית, וההפנמה של ידע רלוונטי חדש הם כלי טבעי הטמון באדם. בכל אדם צעיר ובריא קיימים הצורך והרצון להצליח ולהשתלב בחברה ובתרבות בו הוא או היא חיים, ואלה תלויים בסקרנות ובחקרנות. הלמידה טבעית לאדם כמו נשימה, והיא תהליך הנמשך באופן רציף ומתמשך כל חייו.

הלמידה המיטבית מתרחשת כאשר היא נובעת מהנעה ומהנאה פנימיים. הלמידה מתבססת על הנעה פנימית. ובכלל זה קביעת היעד, אופן הלמידה, הקצב ואופן ההערכה. בית הספר "כנף" מבוסס כל כולו על חופש, על מוטיבציה ועל התפתחות אישית, מתוך אמונה, כי זו הדרך הנכונה להפוך לאזרח בוגר ומתפקד במאה העשרים ואחת. אדם שיוכל לחיות חיים בעלי משמעות לעצמו, יכיר את עצמו, יהיה בעל בטחון עצמי, יהיו לו כישורים ביחסים בין אישיים, ימצא סיפוק מהחיים, יוכל למצוא עבודה מספקת ויהפוך ללומד לאורך כל החיים (Life-long learner).

הידע נגיש וזמין: במאה ה – 21 בעידן הידע, כל מכמני התרבות, מאגרי הידע ותכניות הלימוד העדכניות ביותר זמינים ונגישים לתלמיד.

זכותו של כל אדם לחיים של חירות ושל כבוד אינה שאלה חינוכית, אלא נובעת מעצם היותו אדם! אך מעבר לכך, האדם הצעיר המתחנך בחברה של עצמאיים כמוהו המנהלים את חייהם בחופש מלא ומתוך כבוד הדדי, ישתלב היטב, יצליח וישפיע בחברה כזו במאה ה-21 .

החופש מחייב גבולות וסדר. המודל החינוכי מתבסס על חופש מתוך כבוד, אשר כורך בתוכו את אחריות ושלטון החוק. בדרך זו יכולים כל אחד ואחת מחברי בית הספר לחנך את עצמם ולקחת אחריות לחייהם כבוגרים, לא כקורבנות של הנסיבות ולא כרודנים.

בעולם של תלות הדדית הולכת וגוברת, נדרשת התמודדות אמיתית עם הצורך בתרבות של כבוד, אהבה, חמלה וסולידאריות. אנו מקיימים מערכת חיים המכבדת בעלי אמונות ודעות שונות. ילדים המגיעים לבית הספר אינם ממוינים, מאובחנים, או מסוננים, ואינם משויכים על פי מגזר או מגדר. בנות ובנים,דתיים וחילוניים, מהעיר ומהכפר בעירוב גילים מלא; כולם מחנכים ומלמדים את עצמם ואת חבריהם– לחקור, לבנות, לנתח ולהתמודד עם מודלים שונים של הערכת המציאות ולהביא אותם לביטוי חיצוני תוך התייחסות מודגשת לקשר עם הזולת וליישום היומיומי המוקפד, לחוד וביחד, של ערכים אלו.

בעידן של מציאות מורכבת ומשתנה חייב אדם ליצור, לעצב ולעגן את סולם ערכיו. מיומו הראשון בבית הספר לומד הילד להתמודד עם המציאות הסובבת ללא מסכות וצעיפים. הוא לומד לאחוז בשערות ראשו על מנת להרים את עצמו, בלי לפגוע בראשם של אחרים. כל אחד מחברי בית הספר, צעירים ומבוגרים, מצוי כל יום מול מראה מלוטשת, המציבה מולו את המציאות בלי כחל ושרק. הוא נדרש להכיר באחריותו לחייו, להתבונן בעיניים פקוחות במציאות ולחפש בה את התשובה ואת הדרך הנכונים לו.

למבוגר ולצוות בית הספר תפקיד מכריע ביצירת סביבה המאפשרת חיים של חופש מתוך כבוד. החינוך העצמי מחייב יצירת סביבה מכבדת ומאפשרת אוטונומיה, כנות ושוויון ערך. סבלנות אין קץ, יושרה, עוצמה פנימית, חמלה, חוכמה וצניעות הם רק חלק מהתכונות הנדרשות מחבר בצוות בית הספר. השילוב של קשר משמעותי ארוך טווח בין הצעיר למבוגר ועמידה חשופה לביקורת ובחירה, מהווים חלק ממה שמאפשרת סביבה שכזו.